Университет Ариэля в Самарии

1.

‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬
‫אתיקה בעסקים‬
‫תשפ"ד‬
‫השלמות בכלכלה‪:‬‬
‫עולם התאגידים‪ ,‬החברה והאורגנים‪,‬‬
‫חלוקה אסורה‪ ,‬נשיה וסוגי תביעות‬
‫עו"ד יורם שי‬
‫‪1‬‬

2.

‫האדם כאישיות משפטית כלכלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ברק‪ :‬תופעה טבעית שהדין מעניק להם זכויות וחובות‪.‬‬
‫כאשר אישה ערירית מתה בגיל ‪ 83‬ומורישה את כל כספה וכל‬
‫רכושה לחתול שלה‪ ,‬מתעוררות שאלות‪,‬‬
‫האם חתול יכול להיות ישות משפטית?‬
‫ישות משפטית זה גוף שהמשפט מעניק לו את הכשירות לשאת‬
‫חובות וזכויות ולגבי אותן זכויות וחובות מהווה אותו גוף אישיות‬
‫משפטית‪.‬‬
‫האישיות המשפטית הטבעית היא אדם בשר ודם‪.‬‬
‫נשאלת השאלה ‪ :‬האם לכל האנשים יש ישות משפטית זהה?‬
‫לא‪ .‬קטינים‪ ,‬למשל‪ ,‬חולי נפש ופסולי דין אין להם את אותן זכויות‬
‫וחובות בפני הדין‪.‬‬
‫האם לדבר שאינו בשר ודם יכולה להיות ישות משפטית?‬
‫כן‪ .‬בעלי חיים‪ ,‬למשל‪ ,‬בהודו פרות יש להן זכויות והן יכולות להיות‬
‫ישות משפטית‪.‬‬

3.

‫הגדרת תאגיד‬
‫חוק הפרשנות‬
‫חוק החברות‬
‫• “תאגיד” ‪ -‬גוף משפטי‬
‫כשר לחיובים‪ ,‬לזכויות‬
‫ולפעולות משפטיות‪.‬‬
‫• חברה הנה אישיות‬
‫משפטית כשרה לכל זכות‪,‬‬
‫חובה ופעולה המתיישבת‬
‫עם אופייה וטבעה כגוף‬
‫מואגד‪.‬‬
‫חוק הפרשנות‪,‬‬
‫התשמ"א ‪1981 -‬‬
‫ס' ‪. 3‬‬
‫חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט ‪1999 -‬‬
‫ס' ‪4‬‬

4.

‫תאגיד מהו?‬
‫• תאגיד – הגדרה כוללת לכל הישויות המשפטיות שאינן‬
‫יחיד בשר ודם‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫• חברה (חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט ‪: ).1999 -‬‬
‫גוף שנועד להרוויח כסף‪.‬‬
‫• שותפות (פקודת השותפויות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"ה‪)1975-‬‬
‫גוף משפטי שנועד להרוויח כסף‪.‬‬
‫• עמותה (חוק העמותות‪ ,‬תש"ם – ‪: ).1980‬‬
‫גוף שלא לחלוקת רווחים לחבריו‪.‬‬
‫• אגודה שיתופית (פקודת האגודות השיתופיות) ‪:‬‬
‫גוף משפטי ישן‪.‬‬
‫‪4‬‬

5.

‫האישיות‬
‫המשפטית‬
‫הנפרדת‬
‫•גוף משפטי (אישיות משפטית נפרדת)‬
‫• הוא גוף מלאכותי‪,‬‬
‫• נוצר ע"י חוק‪,‬‬
‫• ניתן לתבוע אותו למשפט‪,‬‬
‫• יכול לתבוע אחרים‪,‬‬
‫• יכול לפתוח חשבון בנק‪,‬‬
‫• יכול לחתום על חוזה בשמו‪,‬‬
‫• יכול לגרום נזקים‪.‬‬
‫‪5‬‬

6.

‫כשרות משפטית‬
‫• כשרות משפטית היא היכולת לבצע‬
‫פעולות משפטיות והיכולת המשפטית‬
‫לשאת בזכויות ובחובות משפטיות‪.‬‬
‫• קיומה או היווצרותה של אישיות‬
‫משפטית מעידה על קיום כשרות‬
‫משפטית ‪.‬‬

7.

‫‪ 3‬מאפייני התאגידים‪:‬‬
‫‪ .1‬אישיות משפטית נפרדת‪.‬‬
‫‪ .2‬הגבלת האחריות‪.‬‬
‫‪ .3‬המטרה שלשמה נוסד התאגיד – רווח‬
‫או אחרת‪.‬‬
‫‪7‬‬

8.

‫כדאיות ההתאגדות‬
‫‪ ‬בעד‬
‫‪ ‬נגד‬
‫‪ o‬הגבלת אחריות‬
‫‪ o‬גמישות בגיוס הון‬
‫‪ o‬גיוס הון מן הציבור‬
‫‪ o‬יעילות כלכלית‬
‫‪ o‬גמישות בהעברת בעלות‬
‫‪ o‬גמישות בשיתוף רבים‬
‫‪ o‬מבנה ומשטר מוסדרים‬
‫‪ o‬הוצאות ייסוד ורישום‬
‫‪ o‬הוצאות ביקורת וחשבונות‬
‫‪ o‬פומביות והעדר צנעה עסקית‬
‫‪ o‬פיקוח הדוק על הפעילות‬
‫‪ o‬מגבלות בפעילות השוטפת‬
‫‪ o‬נתק בין הבעלות והניהול‬
‫‪ o‬בירוקרטיה וסרבול‬
‫‪ ‬שיקולי מס‬
‫‪ ‬שיקולי מס‬
‫‪ o‬תמריצים והטבות בחוק‬
‫‪ o‬העדר תמריצים או הטבות‬

9.

‫האישיות המשפטית של החברה‬
‫‪9‬‬

10.

‫היחס בין מטרות ותכלית‬
‫תכלית החברה‬
‫מטרות החברה‬
‫‪ ‬מטרת העל של‬
‫החברה המשותפת‬
‫לכלל החברות‪.‬‬
‫‪ ‬היעדים והכוחות אשר‬
‫הוגדרו עבור חברה‬
‫מסוימת במסמכיה‪.‬‬

11.

‫תכלית החברה בחוק החברות‬
‫סימן ד'‪ :‬תכלית החברה‬
‫‪ .11‬תכלית החברה‬
‫[תיקון התשס"ז (מס' ‪])2‬‬
‫(א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה‪,‬‬
‫וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את עניניהם של‬
‫נושיה‪ ,‬עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום‬
‫סביר למטרה ראויה‪ ,‬אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים‬
‫כאמור‪ ,‬אם נקבעה לכך הוראה בתקנון‪.‬‬
‫(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור‪ .‬תכלית‬
‫חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה‪ ,‬וניתן להביא‬
‫במסגרת שיקולים אלה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את עניניהם של נושיה‪ ,‬עובדיה ואת‬
‫ענינו של הציבור‪...‬‬
‫התכלית היא המצפן לניווט ענייני החברה‬

12.

‫מבנה החברה בהתאם‬
‫לחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט – ‪.1999‬‬
‫‪ .46" ‬האורגנים‬
‫האורגנים של החברה הם ‪:‬‬
‫‪ ‬האסיפה הכללית‪,‬‬
‫‪ ‬הדירקטוריון‪,‬‬
‫‪ ‬המנהל הכללי‬
‫‪ ‬וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או מכוח‬
‫התקנון רואים את פעולתו בענין‬
‫פלוני כפעולת החברה לאותו ענין"‪.‬‬
‫‪ .49 ‬סמכות שיורית‬
‫• סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון‬
‫לאורגן אחר‪ ,‬רשאי הדירקטוריון להפעילה‪.‬‬
‫‪12‬‬

13.

‫משמעות הגדרת התכלית‬
‫• כלפי מי מחויבים‬
‫נושאי משרה בחובות‬
‫זהירות וחובות אמונים?‬
‫חוק ‪,‬ס‪ 252 -‬ב‪ 254 ,‬ב'‬
‫• למי חבים‬
‫בעלי מניות חובות‬
‫זהירות וחובות‬
‫אמונים?‬
‫חוק ‪,‬ס ‪’ 192, 193‬‬
‫מיהו “האדם האחר“ ?‬
‫מה מרחב השיקולים הלגיטימיים?‬

14.

‫מיהו נושא מישרה?‬
‫• "נושא משרה" –‬
‫‪ ‬דירקטור‪,‬‬
‫‪ ‬מנהל כללי‪,‬‬
‫‪ ‬מנהל עסקים ראשי‪,‬‬
‫‪ ‬משנה למנהל כללי‪,‬‬
‫‪ ‬סגן מנהל כללי‪,‬‬
‫‪ ‬כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה‪,‬‬
‫‪ ‬וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי;‬
‫‪14‬‬

15.

‫חובות וזכויות של נושאי משרה ובעלי מניות‪:‬‬
‫אנו מחלקים את החובות לשני סוגים עיקריים ‪•:‬‬
‫‪ . 1‬חובת זהירות ‪-‬‬
‫• סטנדרט מקצועי לפי סעיפים‬
‫‪ 252-253‬לחוק החברות ‪-‬‬
‫• נושא משרה חב כלפי חברה‬
‫חובת זהירות לפי סעיפים ‪35-‬‬
‫‪ 36‬לפקודת הנזיקין‪ .‬קרי‪,‬‬
‫רשלנות‪.‬‬
‫• הרעיון הוא שנושא המשרה‬
‫צריך לתפקד ברמה‬
‫אובייקטיבית של יכולת‬
‫וכישרון‪.‬‬
‫• ‪ .2‬חובת אמונים ‪ -‬סטנדרט‬
‫מוסרי סעיף ‪ 254‬לחוק‬
‫החברות –‬
‫• באופן כללי המקור הוא‬
‫מהמשפט האנגלי‪ ,‬שם היה‬
‫מקובל מכוח דיני היושר כי מי‬
‫שיש לו כוח אמור להשתמש‬
‫בו בדרך אחראית‪.‬‬
‫• בעל הכוח נושא באחריות‬
‫משפטית כלפי מי שכפוף‬
‫לכוח‪.‬‬
‫‪15‬‬

16.

‫פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‬
‫• ‪ .35‬רשלנות‬
‫עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן‬
‫נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן‬
‫נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט‬
‫מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד‬
‫היה משתמש או נוקט באותן נסיבות ‪ -‬הרי זו התרשלות; ואם‬
‫התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות‬
‫חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו‬
‫נזק לזולתו עושה עוולה‪.‬‬
‫• ‪ .36‬חובה כלפי כל אדם‬
‫החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל‬
‫נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות‬
‫מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה‬
‫או ממחדל המפורשים באותו סעיף‪.‬‬
‫‪16‬‬

17.

‫משמעות חובת הזהירות ‪:‬‬
‫• המחוקק קבע סטנדרט מקצועי של "נושא משרה סביר"‬
‫(ולא אדם סביר) אולם ייתכן סטנדרט שונה בין נושאי‬
‫משרה לפי הנסיבות והידע שיש לנושא משרה מסוים‪.‬‬
‫• נושא משרה חייב לדרוש ולקבל מידע אודות התאגיד‬
‫ותוצאותיו העיסקיות‪.‬‬
‫• אי דרישת המידע ואי קבלתו מהווים רשלנות‪ ,‬דבר‬
‫שהוא כשלעצמו מהווה הפרת חובת זהירות‪.‬‬
‫‪17‬‬

18.

‫‪253‬א‪ .‬חובת זהירות של דירקטור בעל מומחיות או‬
‫כשירות‬
‫‪18‬‬

19.

‫חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪1999-‬‬
‫• ‪ .252‬חובת זהירות‬
‫(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים ‪ 35‬ו–‪36‬‬
‫לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪.‬‬
‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא‬
‫משרה כלפי אדם אחר‪.‬‬
‫• ‪ .253‬אמצעי זהירות ורמת מיומנות‬
‫נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר‪,‬‬
‫באותה עמדה ובאותן נסיבות‪ ,‬ובכלל זה ינקוט‪ ,‬בשים לב לנסיבות הענין‪,‬‬
‫באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה‬
‫המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו‪ ,‬ולקבלת‬
‫כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור‪.‬‬

20.

‫סעיף ‪ 254‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪1999-‬‬
‫• ‪ .254‬חובת אמונים‬
‫(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה‪ ,‬ינהג בתום לב ויפעל לטובתה‪,‬‬
‫ובכלל זה ‪-‬‬
‫(‪ )1‬יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו‬
‫בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;‬
‫(‪ )2‬יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;‬
‫(‪ )3‬יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת‬
‫הנאה לעצמו או לאחר;‬
‫(‪ )4‬יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה‪,‬‬
‫שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה‪.‬‬
‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא‬
‫משרה כלפי אדם אחר‪.‬‬

21.

‫כלפי מי מופנות‬
‫חובות נושאי‬
‫המשרה‪:‬‬
‫‪ .1‬כלפי החברה‪:‬‬
‫‪ .2‬כלפי בעל מניות‪:‬‬
‫‪ .3‬כלפי העובדים‪:‬‬
‫‪ .4‬כלפי הנושים‪:‬‬
‫‪ .5‬כלפי הציבור בכללותו‪:‬‬
‫‪21‬‬

22.

‫חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪1999-‬‬
‫• ‪ .192‬חובות בעלי מניות‬
‫• (א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי‬
‫בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬ויימנע מניצול לרעה של‬
‫כוחו בחברה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג‪,‬‬
‫בענינים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬שינוי התקנון;‬
‫(‪ )2‬הגדלת הון המניות הרשום;‬
‫(‪ )3‬מיזוג;‬
‫(‪ )4‬אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי‬
‫הוראות סעיפים ‪ 255‬ו‪ 268-‬עד ‪.275‬‬
‫• (ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים‪.‬‬
‫• (ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו‪(-‬ב) יחולו הדינים החלים על‬
‫הפרת חוזה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב)‪ ,‬יחולו‬

23.

‫סעיף ‪ 193‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪1999-‬‬
‫• ‪ .193‬חובת בעל שליטה וכח הכרעה לפעול בהגינות‬
‫(תיקון התשס"ה)‬
‫• (א) על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי‬
‫החברה‪:‬‬
‫(‪ )1‬בעל השליטה בחברה;‬
‫(‪ )2‬בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בענין החלטת‬
‫אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה;‬
‫(‪ )3‬בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כח למנות או‬
‫למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כח אחר כלפי‬
‫החברה‪.‬‬
‫• (ב) על הפרת חובת הגינות יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה‪,‬‬
‫בשינויים המחויבים‪ ,‬בשים לב למעמדם בחברה של המנויים‬

24.

‫הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית‬
‫• (‪ )1‬שינויים בתקנון ;‬
‫• (‪ )2‬הפעלת סמכויות הדירקטוריון ;‬
‫• (‪ )3‬מינוי רואה החשבון המבקר של החברה‪ ,‬תנאי‬
‫העסקתו והפסקת העסקתו ;‬
‫• (‪ )4‬מינוי דירקטורים חיצוניים ;‬
‫• (‪ )5‬אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור‬
‫האסיפה הכללית = עסקאות עם בעלי ענין ;‬
‫• (‪ )6‬הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם‬
‫להוראות ;‬
‫• (‪ )7‬מיזוג ;‬
‫• סעיף ‪ .59‬מינוי דירקטורים‬
‫• האסיפה הכללית השנתית תמנה את‬
‫הדירקטורים‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫‪24‬‬

25.

‫• (‪ )1‬יקבע את תכניות‬
‫הפעולה של החברה‪,‬‬
‫עקרונות למימונן וסדרי‬
‫עדיפויות ביניהן;‬
‫• (‪ )2‬יבדוק את מצבה הכספי‬
‫של החברה‪ ,‬ויקבע את‬
‫מסגרת האשראי שהחברה‬
‫רשאית ליטול;‬
‫• (‪ )3‬יקבע את המבנה‬
‫הארגוני ואת מדיניות השכר;‬
‫• (‪ )4‬רשאי להחליט על הנפקה‬
‫של סדרת איגרות חוב;‬
‫•(‪ )5‬אחראי לעריכת‬
‫הדוחות הכספיים‬
‫ולאישורם‪,‬‬
‫•(‪ )6‬ידווח לאסיפה‬
‫השנתית על מצב עניני‬
‫החברה ועל התוצאות‬
‫העסקיות‬
‫•(‪ )7‬ימנה ויפטר את‬
‫המנהל הכללי‬
‫‪ .92‬סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו‬
‫• (א) הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע‬
‫תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו‪ ,‬ובכלל זה ‪-‬‬
‫‪25‬‬

26.

‫• (‪ )8‬יחליט בפעולות ובעסקאות‬
‫הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי‬
‫הוראות סעיפים ‪ 255‬ו‪ 268-‬עד ‪;275‬‬
‫• (‪ )9‬רשאי להקצות מניות וניירות‬
‫ערך המירים למניות עד גבול‬
‫הון המניות הרשום של החברה‪,‬‬
‫לפי הוראות סעיף ‪;288‬‬
‫• (‪ )10‬רשאי להחליט על חלוקה‬
‫כאמור בסעיפים ‪ 307‬ו‪;308-‬‬
‫• (‪ )11‬יחווה דעתו על הצעת רכש‬
‫מיוחדת כאמור בסעיף ‪;329‬‬
‫• (‪ )12‬בחברה ציבורית ‪ -‬יקבע‬
‫את המספר המזערי הנדרש‬
‫של דירקטורים בדירקטוריון‪,‬‬
‫שעליהם להיות בעלי מומחיות‬
‫חשבונאית ופיננסית‪,‬‬
‫כמשמעותה לפי סעיף ‪240‬‬
‫(בחוק זה ‪ -‬דירקטורים בעלי‬
‫מומחיות חשבונאית ופיננסית);‬
‫הדירקטוריון יקבע את המספר‬
‫המזערי כאמור בהתחשב‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬בסוג החברה‪ ,‬גודלה‪,‬‬
‫היקף פעילות החברה‬
‫ומורכבות פעילותה‪ ,‬ובכפוף‬
‫למספר הדירקטורים שנקבע‬
‫בתקנון לפי סעיף ‪;219‬‬
‫‪26‬‬

27.

‫הדירקטורים‪/‬הדירקטוריון‬
‫בחברה‬
‫פרטית‬
‫המנהל הכללי‬
‫בחברה‬
‫ציבורית‬
‫נושאי משרה‬
‫המדרג ההיררכי בחברה וסוגיית‬
‫מינוי נושאי משרה‬
‫האסיפה הכללית השנתית‬
‫{בעלי המניות}‬
‫‪27‬‬

28.

29.

‫המתחים בחברה‬
‫• מתח ‪ :1‬המתח הקיים בין‬
‫בעלי המניות בינם לבין‬
‫עצמם‪:‬‬
‫• מתח ‪ :2‬המתח הקיים בין‬
‫בעלי המניות ובין נושאי‬
‫המשרה‪:‬‬
‫• מתח ‪ :3‬המתח הקיים בין‬
‫בעלי המניות ובין בעלי‬
‫האג"ח‪:‬‬
‫‪29‬‬

30.

‫מתח ‪ :3‬המתח הקיים בין בעלי המניות‬
‫ובין בעלי האג"ח‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שניהם תורמים הון לחברה‪ .‬אולם יש ביניהם ניגוד אינהרנטי‪:‬‬
‫בעלי האג"ח מכניסים כסף לחברה מקבלים התחייבות להחזר‪,‬‬
‫אולם ברגע שהם נפרדו מהכסף השולט בכסף הם בעלי‬
‫המניות‪.‬‬
‫כלומר הכסף הוא בבעלות פורמאלית‪ ,‬קניינית של בעלי‬
‫האג"ח אולם השולטים בו הם בעלי המניות‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מדוע בעלי המניות לא יחליטו עם קבלת‬
‫הכסף על חלוקת דיבידנדים לטובתם?‬
‫לבעלי המניות אחריות מוגבלת והם לא ישאו בהוצאות באופן‬
‫אישי במצב בו החברה תיכנס לחדלות פרעון‪ ,‬במצב כזה בעלי‬
‫האג"ח ימצאו בבעיה כי לא ניתן יהיה להחזיר להם את‬
‫ההלוואה שנתנו‪.‬‬
‫ישנו פיתוי ותמריץ אינהרנטי לבעלי המניות למעול בשל‬
‫האחריות המוגבלת ולכן יש צורך ברגולציה‪.‬‬
‫‪30‬‬

31.

‫חוזה מניה‬
‫חוזה אג"ח‬
‫יש זכות הצבעה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק החברות התחייבות‬
‫של החברה לצד ג' בשל הלוואה‬
‫שנתן לחברה‪.‬‬
‫אין זכויות הצבעה‪.‬‬
‫נחיתות בפרוק בסדר הנשייה או‬
‫חלוקת רווחים‪.‬‬
‫עדיפה בפרוק או חלוקת רווחים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 248‬לפקודת החברות‬
‫מסדיר את סדר הנשייה‪.‬‬
‫בעל זכות שיורית‪ ,‬אם נותר משהו זכות קבועה ומוגדרת מראש‬
‫אז הוא מקבל סעיף ‪ 248‬לפקודה‪( .‬קרן ‪+‬ריבית)‬
‫הגבלת אחריות‪-‬בעלי המניות לא הטלת הסיכון לאי פירעון החוב‬
‫מוטל עליהם‪.‬‬
‫אחראים בחובות של החברה‬
‫(כלומר אם אין לחברה כסף בעלי‬
‫האג"ח נושאים בסיכון)‬
‫יותר סיכון‪-‬יותר סיכוי‬
‫פחות סיכון‪-‬פחות סיכוי‬
‫‪31‬‬

32.

‫• ‪ .302‬חלוקה מותרת‬
‫• (א) חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (להלן ‪ -‬מבחן‬
‫הרווח)‪ ,‬ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן‬
‫החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות‪,‬‬
‫בהגיע מועד קיומן (להלן ‪ -‬מבחן יכולת הפרעון)‪.‬‬
‫• "רווחים"‪ ,‬לענין מבחן הרווח ‪ -‬יתרת עודפים או עודפים‬
‫שנצברו בשנתיים האחרונות‪ ,‬לפי הגבוה מבין השניים‪ ,‬והכל‬
‫על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים‪ ,‬המבוקרים או‬
‫הסקורים‪ ,‬שערכה החברה תוך הפחתת חלוקות קודמות אם‬
‫לא הופחתו כבר מן העודפים‪ ,‬ובלבד שהמועד שלגביו נערכו‬
‫הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה;‬
‫איסור הפחתת הון (שמירת ההון וחלוקה)‪:‬‬
‫• אחת ההגנות שתמיד הוענקו לנושים מכוח דיני החברות‬
‫הייתה החלוקה האסורה ‪ /‬איסור על הפחתת הון‪.‬‬
‫• האיסור הינו קוגנטי ‪ :‬הוא מתמודד עם האסטרטגיה של דילול‬
‫נכסים‪.‬‬
‫• העיקרון‪ :‬אסור לדלל את כרית ההון העצמי‬
‫שעליה הסתמכו בעלי האג"ח שנתנו הלוואה‪.‬‬
‫‪32‬‬

33.

‫חלוקה מותרת ‪-‬‬
‫שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫• ‪ .1‬מבחן הרווח –‬
‫• ניתן לחלק מתוך הרווחים‪ .‬הרווח‬
‫לא חייב להיות מצטבר‪.‬‬
‫• גם אם לחברה היו הפסדים במשך‬
‫שנים ולאחרונה החלה להרוויח‪ ,‬זה‬
‫מהווה סיגנאל חיובי לשוק ולציבור‬
‫שיש מגמה חיובית‪.‬‬
‫• צריך רווח מהשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫• ‪ .2‬מבחן הפירעון‪-‬‬
‫• שלא קיים חשש סביר‬
‫שהחלוקה תמנע‬
‫מהחברה את היכולת‬
‫לעמוד בהתחייבויותיה‪.‬‬
‫• סעיף ‪ 303‬לחוק הינו חריג הקובע כי בית המשפט יכול לאשר‬
‫חלוקה כאשר בתנאים מסוימים יסתייג ממבחן הרווח‪ ,‬אך הוא לא‬
‫יוכל להתפשר על מבחן יכולת הפירעון עקב זכויותיהם של‬
‫הנושים‪.‬‬
‫‪33‬‬

34.

‫• ‪ .1‬דיבידנד הינו כל נכס או מזומן שהחברה‬
‫מעבירה לבעלי המניות ‪.‬‬
‫• הדיבידנד איננו זכות מוקנית לבעל המניה‬
‫• עקרונית המחליט בסוגיה הינו הדירקטוריון‪.‬‬
‫• ‪ .306‬זכות‬
‫לדיבידנד או‬
‫למניות הטבה‬
‫• (א) לבעל מניה‬
‫הזכות לקבל‬
‫דיבידנד או מניות‬
‫הטבה אם‬
‫החליטה על כך‬
‫החברה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .307‬החלטה על חלוקת דיבידנד‬
‫החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל‬
‫בדירקטוריון החברה‪ ,‬ואולם חברה רשאית‬
‫לקבוע בתקנונה כי ההחלטה תתקבל באחת‬
‫מהדרכים האלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬באסיפה הכללית‪,‬‬
‫‪...‬‬
‫(‪ )3‬בדרך אחרת שנקבעה בתקנון‪ ,‬ובלבד‬
‫שניתנה הזדמנות נאותה לדירקטוריון לקבוע‪,‬‬
‫בטרם תבוצע החלוקה‪ ,‬כי החלוקה אינה‬
‫חלוקה אסורה‪.‬‬
‫‪34‬‬

35.

‫• ‪ .310‬תוצאות חלוקה‬
‫אסורה‬
‫• (א) ביצעה חברה חלוקה‬
‫אסורה‪ ,‬יהיה על בעל מניה‬
‫להשיב לחברה את‬
‫שקיבל‪ ,‬זולת אם לא ידע‬
‫ולא היה עליו לדעת כי‬
‫החלוקה שבוצעה אסורה‪.‬‬
‫• (ב) חזקה על בעל מניה‬
‫בחברה ציבורית‪ ,‬שלא‬
‫היה דירקטור‪ ,‬מנהל כללי‬
‫או בעל השליטה בחברה‬
‫במועד החלוקה‪ ,‬שלא ידע‬
‫ולא היה עליו לדעת‪ ,‬כי‬
‫חלוקה שבוצעה היא‬
‫חלוקה אסורה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .311‬אחריות דירקטורים לחלוקה‬
‫אסורה‬
‫בוצעה בחברה חלוקה אסורה יראו‬
‫כל מי שהיה דירקטור במועד‬
‫החלוקה כמי שהפר בכך את חובותיו‬
‫‪ ...‬אלא אם כן הוכיח אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬שהתנגד לחלוקה האסורה ונקט‬
‫את כל האמצעים הסבירים כדי‬
‫למנעה;‬
‫(‪ )2‬שהסתמך בתום לב‬
‫הסתמכות סבירה על‬
‫מידע שאילולא היה מטעה היתה‬
‫החלוקה מותרת;‬
‫(‪ )3‬שבנסיבות הענין‪ ,‬לא ידע ולא‬
‫היה עליו לדעת על החלוקה‪.‬‬
‫‪35‬‬

36.

‫סוגי דירקטורים בחברה ציבורית‬
‫• האסיפה הכללית ממנה דירקטורים‪ ,‬בהתאם לרצון‬
‫בעלי המניות‪.‬‬
‫• יחד עם זאת‪ ,‬קיימת חובת מינוי שני דירקטורים‬
‫חיצוניים (דירקטורים שאינם קשורים כלל לבעלי‬
‫השליטה‪ ,‬ובעלי מומחיות מקצועית או פיננסית)‪.‬‬
‫• כן קיימת חובת מינוי של דירקטורים בלתי תלויים‬
‫(דירקטורים שאינם קשורים לבעלי השליטה)‪.‬‬

37.

‫מהו‬
‫שיעבוד?‬
‫• שעבוד הינו ייחוד נכסים להבטחת‬
‫פירעון חוב‪.‬‬
‫• "שעבוד" ‪ -‬משכנתה וכל צורה אחרת‬
‫של מתן נכסים כערובה ;‬
‫• "שעבוד צף" ‪ -‬שעבוד על כל נכסיה‬
‫ומפעלה של החברה או על מקצתם‬
‫אותה שעה‪ ,‬כפי מצבם מזמן לזמן‪ ,‬אך‬
‫בכפוף לסמכותה של החברה ליצור‬
‫שעבודים מיוחדים על נכסיה או על‬
‫מקצתם ;‬
‫• כאשר נושה רוצה להבטיח את הלוואתו‬
‫= כספו הוא מסמן נכס ספציפי או כלל‬
‫הנכסים כערובה לפירעון החוב‪.‬‬
‫‪37‬‬

38.

‫‪ 4‬סוגי נושים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .1‬נושים לא מובטחים‪ :‬נושים שאין להם שעבודים‪ ,‬למשל‬
‫נושים לא רצוניים‪-‬נושים נזקיים שלא התקשרו מראש עם החברה‬
‫ולכן אין להם כל בטוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬נושים בדין קדימה‪ :‬נושים שאין להם שעבוד בד"כ בכלל‪ ,‬אבל‬
‫המחוקק מצא לנכון לתת להם עדיפות משיקולים שונים‪.‬‬
‫דוגמא לכך היא עובדי החברה‪ ,‬יש שיקולים שמצדיקים הגנה על‬
‫העובדים שהשקיעו את כל ההון האנושי בחברה ורוצים לתת להם‬
‫עדיפות‪.‬‬
‫‪ .3‬נושים מובטחים בשעבוד ספציפי‪ :‬מדובר בשעבוד על נכס‬
‫מסוים ואותו משעבדים כערובה להחזר החוב‪.‬‬
‫למעשה לפנינו עסקה של קנייה באשראי‪ ,‬ביום מסוים אדם מלווה‬
‫לחברה כסף לקנות נכס ובעתיד החברה תחזיר לו את הכסף‪.‬‬
‫שסל"ן שעבוד ספציפי לשעבוד נכס‪ -‬שעבוד על נכס מסוים שנקנה‬
‫מההלוואה שניתנה ‪ -‬אלמלא ההלוואה הנכס לא היה נרכש‪.‬‬
‫‪ .4‬נושים מובטחים בשעבוד צף‪ :‬כללי‪.‬‬
‫‪38‬‬

39.

‫לשעבוד צף ‪ 3‬מאפיינים עיקריים‪:‬‬
‫• א‪ .‬המאפיין הראשון הוא שהוא איננו חל על נכס ספציפי אלא על‬
‫קבוצה של נכסים עתידיים או נוכחים‪.‬‬
‫• ב‪ .‬המאפיין השני הוא שהנכסים המשועבדים משתנים מזמן לזמן‪.‬‬
‫• ג‪ .‬המאפיין השלישי הוא שהחברה יכולה תחת השעבוד להמשיך‬
‫את עסקיה כרגיל ולמכור את נכסיה המשועבדים בשעבוד צף כרגיל‬
‫והם ימכרו נקיים משעבוד‪.‬‬
‫• שני שלבים בשעבוד צף‪:‬‬
‫• א‪ .‬שלב יצירת השעבוד‪ -‬נותנים הלוואה וקובעים שיש שעבוד צף על‬
‫נכסים מסוימים והחברה ממשיכה לפעול כרגיל בנכסים אלו‪.‬‬
‫• ב‪ .‬שלב גיבוש השעבוד‪ -‬כאשר מתרחש מאורע שנקבע כמאורע‬
‫מגבש (נקבע בהסכם או בפרוק החברה) השעבוד הצף הופך להיות‬
‫שעבוד קבוע על אותם נכסים (כלומר הופך לשעבוד קבוע ספציפי)‬
‫מרגע זה מוקפאת מסגרת הנכסים של החברה והיא לא יכולה לסחור‬
‫בהם‪ .‬על מסגרת נכסים קבועה זו חל שעבוד קבוע‪.‬‬
‫‪39‬‬

40.

‫שעבוד צף עם תניה מגבילה‪:‬‬
‫‪40‬‬

41.

‫‪ 3‬עקרונות מנחים בפירעון שעבודים‬
‫בחברה‪:‬‬
‫• א‪ .‬עקרון העדיפות המוחלטת‪:‬‬
‫אם קבענו סדר של נושים אז עד שהנושים שקודמים בסדר לא‬
‫מקבלים את מלוא חובם לא עוברים לרמה הבאה‪.‬‬
‫מי שקודם בתור יש לו עדיפות מוחלטת ורק אם יישאר דבר מה‬
‫לאחר שהוחזר לנושים מלוא החוב‪ ,‬ימשיכו הלאה‪.‬‬
‫• ב‪ .‬עקרון השוויון המוחלט‪:‬‬
‫כל הנושים הלא מובטחים באותו מעמד מקבלים לפי החלק‬
‫היחסי שלהם‪ ,‬לא משנה מי היה מוקדם או מאוחר יותר‪.‬‬
‫• ג‪ .‬עקרון הקדימות המוחלטת‪:‬‬
‫רלוונטי לגבי נושים מובטחים‪ .‬לגביהם מי שמשכלל את‬
‫השעבוד שלו קודם זוכה קודם‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה של שעבוד קבוע אז מי שרשם את השעבוד קודם‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה של שעבוד צף אז מי שהתגבש ראשון הוא הקודם‪.‬‬
‫‪41‬‬

42.

‫סדר הנשייה‪ -‬פירעון השעבודים‪:‬‬
‫(בהנחה שכל השעבודים נרשמו כדין)‪.‬‬
‫• ‪ .1‬המדינה‪-‬לגבי מס על מקרקעין‪:‬‬
‫• ‪ .2‬חובות המובטחים בשעבוד קבוע‪:‬‬
‫• ‪ .3‬הוצאות הפרוק‪:‬‬
‫• ‪ .4‬חובות בדין קדימה‪:‬‬
‫• ‪ .5‬חובות המבוטחים בשעבוד צף‪:‬‬
‫• ‪ .6‬נושים לא מובטחים‪:‬‬
‫• ‪ .7‬בעלי המניות‪:‬‬
‫‪42‬‬

43.

‫סדר הנשייה‪ -‬פירעון השעבודים‪:‬‬
‫• ‪ .1‬המדינה‪-‬לגבי מס על מקרקעין‪ :‬אם החברה חייבת מס‬
‫מקרקעין מסוים אזי חבות המס קודמת לכל שיעבוד אחר‪.‬‬
‫• שעבוד זה אינו חייב ברישום וגם אם הוא לא רשום זה אינו‬
‫גורע מתוקפו והוא גובר על כל יתר השעבודים‪.‬‬
‫• ‪ .2‬חובות המובטחים בשעבוד קבוע‪ :‬הרעיון של‬
‫שעבוד קבוע הוא שהם מתייחסים לנכס ספציפי;‬
‫• לפנינו זיקה קניינית לנכס והנושה זכאי להיפרע‬
‫מהנכס לפני הנושים האחרים‪.‬‬
‫• אם נרשמו על אותו נכס מספר שעבודים אזי סדר הנשיה‬
‫יהיה לפי סדר רישום השעבודים‪.‬‬
‫• ‪ .3‬הוצאות הפרוק‪ :‬שכרו של המפרק‪ ,‬הוצאות מכירה של‬
‫הנכסים וכו'‪ .‬הדבר נמוך בהיררכית השעבודים משעבוד‬
‫קבוע היות ובשעבוד קבוע מתקיימת זיקה קניינית ובהוצאות‬
‫פרוק מדובר בחובה אובליגטורית‪.‬‬
‫‪43‬‬

44.

‫• ‪ .4‬חובות בדין קדימה‪ :‬יפרעו לפי סדר עדיפות‪:‬‬
‫ראשונים שכר עבודה‪ ,‬אח"כ סכומים שהחברה ניכתה‬
‫במקור משכר העבודה (ביטוח לאומי‪ ,‬מס הכנסה ומס‬
‫בריאות) לטובת רשויות המס‪ ,‬ולבסוף מיסים עירוניים‬
‫ושכר דירה‬
‫• ‪ .5‬חובות המבוטחים בשעבוד צף;‬
‫• ‪ .6‬נושים לא מובטחים‪ :‬קיימות תיאוריות הגורסות כי‬
‫בהתקיים מצב של נושים לא רצוניים שלא יכלו לבטח‬
‫את עצמם אזי לפנינו מקרה של הרמת מסך אפשרית‪.‬‬
‫• ‪ .7‬בעלי המניות‪ :‬הם בעל האינטרס השיורי‪ .‬אם‬
‫נשאר בסוף רכוש‪/‬ממון הם מתחלקים באופן יחסי לפי‬
‫השקעתם בחברה‪.‬‬
‫‪44‬‬

45.

‫השוואה בין סוגי תביעות‪ :‬‬
‫תביעה "רגילה"‬
‫תביעה ייצוגית‬
‫תביעה נגזרת‬
‫מי התובע‬
‫הנפגע מהאירוע‬
‫מי הנפגע‬
‫התובע‬
‫הנפגע מהאירוע‬
‫כחלק מקבוצת‬
‫נפגעים‬
‫הציבור רחב‬
‫דירקטריון‪ ,‬בעל‬
‫מניה‪ ,‬נושה של‬
‫החברה‬
‫החברה‬
‫התובע בשם‬
‫עצמו וקבוצת‬
‫עצמו‬
‫הנפגעים‬
‫אין צורך באישורים יש צורך לאשר‬
‫עו"ד שהוא ראוי‪,‬‬
‫תובע שהוא ראוי‬
‫ושזו תביעה‬
‫ייצוגית‬
‫אישור בית משפט‬
‫סופיות הדיון‬
‫יש אפשרות‬
‫לעירעור‬
‫לא ניתן לערער ‪/‬‬
‫לתבוע שוב‬
‫החברה‬
‫יש צורך לאשר‬
‫עו"ד שהוא ראוי‪,‬‬
‫תובע שהוא ראוי ‪,‬‬
‫עילת תביעה‬
‫ראויה ושזו תביעה‬
‫נגזרת‬
‫לא ניתן לערער ‪/‬‬
‫‪45‬‬
‫לתבוע שוב‬

46.

47.

‫• ‪ .1‬האפשרות למצוי זכות‬
‫תביעה השייכת לחברה ע"י‬
‫בעל מניה‪ ,‬נושה או‬
‫דירקטור‪ ,‬וזאת למרות‬
‫עמדת החברה במקרה וזו‬
‫אינה חפצה במימוש זכותה‪.‬‬
‫• ‪ .2‬זהו מימוש הערך‬
‫הכלכלי של זכות התביעה‬
‫ומימוש זכותם הכלכלית‬
‫והמוסרית של הרשאים‬
‫לתבוע‪.‬‬
‫התביעה‬
‫הנגזרת –‬
‫מדוע?‬
‫• ‪ .3‬המטרה היא הרתעת מנהלי‬
‫החברה מגרימת נזקים‬
‫לחברה‪ ,‬מפעילות בניגוד‬
‫אינטרסים ולא בתום לב‪.‬‬
‫• זהו מנגנון מרתיע שמטרתו‬
‫להבטיח כי מנהלי החברה לא‬
‫יהיו מחסונים מפני תביעה‪.‬‬
‫‪ .4‬נדגיש‪ :‬כאשר אי התביעה היא לטובת החברה‬
‫לא יאשר בית המשפט את התביעה הנגזרת!‬
‫‪47‬‬

48.

‫• מי רשאי להגיש‬
‫תביעה נגזרת?‬
‫‪ .1‬בעל מניה בחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬דירקטור בחברה‪.‬‬
‫‪ .3‬נושה של החברה‪.‬‬
‫• התנאים להגשת תביעה‬
‫נגזרת‬
‫‪ .1‬לתובע יש זכות לתביעה נגזרת‪.‬‬
‫‪ .2‬הפניית דרישה לחברה כדי שזו‬
‫תתבע‪.‬‬
‫‪ .3‬החברה לא הגישה תביעה‪.‬‬
‫‪ .4‬בית המשפט אישר את התביעה‬
‫כתביעה נגזרת‪.‬‬
‫למי הזכות לתבוע בשם החברה? לדירקטוריון‪ ,‬לו זכות שיורית לתבוע•‬
‫בשם החברה‪ .‬הבעיה מתעוררת כאשר הדירקטוריון מקבל החלטה שלא‬
‫להגיש תביעה או שהוא לא מקבל החלטה כלל‪.‬‬
‫במקרה כזה יש לאסיפה הכללית סמכות לקבל החלטה על הגשת‬
‫התביעה‪.‬‬
‫אם הדירקטוריון קיבל החלטה להגיש תביעה‪ ,‬האסיפה הכללית לא‬
‫התביעה‪.‬‬
‫יכולה לקבל החלטה שלא להגיש את‬
‫‪48‬‬

49.

‫זכות התביעה של בעלי המניות – הדגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר דירקטור הפר חובה – לעיתים הדירקטוריון‬
‫יחפה על חברו במקום לראות את טובת החברה לנגד עיניו‪.‬‬
‫‪ .2‬כנגד צד ג' ‪ -‬תביעה כנגד צד ג' אשר גרם נזק לחברה או הפר‬
‫חוזה‪ ,‬והדירקטורים‪ ,‬בין אם בגלל שהפרו את חובת הזהירות או‬
‫שהפרו את חובת האמונים‪ ,‬מקבלים החלטה לא לתבוע ‪.‬‬
‫‪ .3‬צד ג' הפר חוזה כלפי החברה‪ ,‬והדירקטוריון קיבל החלטה לא‬
‫לתבוע מכיוון שאין סיכוי לנצח את המשפט (בעצת עורכי דינם)‪,‬‬
‫מדובר במצב של החלטה עסקית שגויה‪.‬‬
‫יש לאפשר הגשת תביעה נגזרת ע"י בעלי המניות היות‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לתבוע את מי שגרם נזק לחברה ולבעל המניות באופן אישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרתעה – דירקטורים יפחדו להתרשל‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעל המניות שאחראי על מקסום הרווחים צריך לנסות את כוחו‬
‫בהגשת התביעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬זכות הקניין של בעל המנייה ‪ -‬לבעל המנייה יש זכות קניינית‬
‫ובשמה יש לתת לו זכות להגיש תביעה נגזרת‪.‬‬
‫‪49‬‬