Медицинская халатность

1.

‫רשלנות רפואית‬
‫היחידה לניהול סיכונים ברפואה‬

2.

‫מהי "רשלנות"‬
‫סעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין‬
‫"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה‬
‫עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם‬
‫סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח‬
‫יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת‬
‫זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו‬
‫משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות —‬
‫הרי זו התרשלות;‬
‫ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש‬
‫לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי‬
‫זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה‬

3.

‫המסגרת המשפטית‬
‫על התובע הטוען לרשלנות הנטל להוכיח‪:‬‬
‫אחריות‬
‫התרשלות – סטייה מסטנדרט התנהלות‬
‫סביר‬
‫קשר סיבתי – ההתרשלות היא שגרמה לנזק‬
‫נזק – נכות רפואית ‪ /‬תפקודית‪,‬‬
‫סיעוד‪ ,‬כאב וסבל‪ ,‬וכו'‬
‫השתכרות‪,‬‬
‫אובדן‬

4.

‫רשלנות – אי עמידה בתנאי סטנדרט סביר‬
‫מהו סטנדרט סביר?‬
‫• ידע קליני‬
‫• מחקרים‬
‫• ספרות מקצועית‬
‫• נהלים (משרד הבריאות‪ ,‬איגוד מקצועי)‬
‫• ניירות עמדה (הר"י‪ ,‬איגוד מקצועי)‬
‫• מדיניות מנהל המחלקה‬
‫• חקיקה‬
‫• פסיקה‬
‫• ‪....‬‬

5.

‫הסטנדרט הסביר‬
‫"אמת‪-‬המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא‬
‫הסביר בנסיבות המקרה‪ .‬החלטותיו ופעולותיו של‬
‫הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים‬
‫וברמה המקובלת‪ ,‬היינו‪ ,‬על הרופא לבסס החלטותיו על‬
‫הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית‪ ,‬בניסיון קודם‪,‬‬
‫והכול ‪ -‬בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם‬
‫הרפואה"‪.‬‬
‫ע"א ‪ 23/89‬קוהרי נ' מדינת ישראל‬

6.

‫כיצד נקבע סטנדרט התנהגות‬
‫סביר ?‬
‫ועל ידי מי ?!‬

7.

‫כיצד נקבע סטנדרט התנהגות סביר ?‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי הערכאה השיפוטית היא הקובעת מהי‬
‫"פרקטיקה מקובלת"‪ ,‬בהתבסס על מבחנים משפטיים‪,‬‬
‫מכלול העדויות והראיות וכן שיקולי מדיניות כלליים‪ .‬אף‬
‫שלגיטימי יהיה לברר מה הפרקטיקה הנהוגה ברפואה‪,‬‬
‫הרי שהקביעה הנורמטיבית בדבר רשלנות אינה נגזרת‬
‫רק מהקביעה העובדתית באשר ל"מתרחש בשטח"‪ ,‬והיא‬
‫נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬
‫ת‪.‬א‪ 290/05 .‬רמלר נגד מדינת ישראל‪ -‬משרד הבריאות‪ ,‬וחברת ביקור רופא בע‬
‫(‪)17.5.11‬‬

8.

‫כיצד נבחן סטנדרט התנהגות סביר ?‬
‫כאמור‪ ,‬השאלה מהי רמת ההתנהגות שעל רופא סביר‬
‫לנהוג לפיה‪ ,‬היא שאלה נורמטיבית המסורה להכרעתו של‬
‫בית המשפט‪ .‬ההכרעה מתבצעת על יסוד שיקולי מדיניות‬
‫משפטית‪.‬‬
‫בין היתר יובאו בחשבון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מידת הסיכון‬
‫ההסתברות להתרחשות הנזק‬
‫היכולת ועלות האמצעים הדרושים למניעת הנזק‬
‫הערך החברתי של שלילת ההתנהגות שגרמה לנזק‬

9.

‫סטנדרט סביר‪:‬‬
‫בחירה בין אסכולות ‪ /‬שיטות טיפול‬
‫טיפול לפי אחת השיטות לא יחשב להתרשלות‪ ,‬גם‬
‫באם בסופו של דבר הסתיים הטיפול בנזק‪ ,‬ובלבד‬
‫שהרופא ביסס את החלטתו על ידע עדכני‪ ,‬ניסיון‬
‫קודם‪ ,‬תוך שקילת השיטות השונות לטיפול ופעל‬
‫בהתאם לנורמות המקובלות באותה העת בעולם‬
‫הרפואה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 323/89‬קוהרי נ' מדינת ישראל‬

10.

‫סטנדרט סביר‪:‬‬
‫בחירה בין אסכולות ‪ /‬שיטות טיפול‬
‫"שעה שמדובר בשתי שיטות רפואיות‪ ,‬אשר היו ידועות‬
‫ומוכרות לרופאים המנתחים‪ ,‬הם בחרו בשיטת הטיפול‬
‫בזהירות ובכובד ראש"‪.‬‬
‫"אין יכולים אנו לדחות או לסתור דעתם של מומחים‬
‫המתבססים על הידע בשטח זה של הרפואה ‪ ...‬כאשר‬
‫שתי השיטות מקובלות וידועות והאפליקציה של אחת‬
‫מהן נעשית על‪-‬פי שיקולים לגבי כל מקרה ומקרה ‪...‬‬
‫אפילו היה מסתבר‪ ,‬כי שגו המנתחים בשיקול לגבי‬
‫בחירת השיטה‪ ,‬עדיין אין אנו מצויים בתחום הרשלנות‪,‬‬
‫כי לא כל טעות מהווה רשלנות‪" ..‬‬
‫ע"א ‪ 323/89‬קוהרי נ' מדינת ישראל‬

11.

‫"לא כל טעות מהווה רשלנות"‬
‫"המבחן אשר על ביהמ"ש לבחון בו מעשה או‬
‫מחדל מסוים של רופא תוך כדי טיפולו‬
‫המקצועי‪ ,‬אם יש או אין בו משום רשלנות‪,‬‬
‫איננו מבחן של חכמים לאחר המעשה אלא‬
‫של הרופא הממוצע בשעת מעשה‪ .‬רופא‬
‫בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה‬
‫רשלנות"‬
‫ע"א ‪( 280/60‬עליון) פרדו נ' עזבון ד"ר חפץ‪ ,‬מיום ‪25.10.1961‬‬

12.

‫"לא כל טעות מהווה רשלנות"‬
‫‪ ‬שק"ד מוטעה מגלם בחירה טיפולית מקובלת וסבירה‬
‫(מתוך אפשרויות לגיטימיות)‪ ,‬בהתאם למידע מקצועי‬
‫מעודכן‪ ,‬אשר לא הביאה לתוצאה הרצויה‪ .‬אין להסיק‬
‫מכך על רשלנות‪ ,‬אלא אם הטעות נבעה מחוסר ידע‬
‫מקצועי או חוסר זהירות סבירה‪.‬‬
‫‪ ‬במידה והכשל אינו נובע מסטייה מהמקובל והסביר‪,‬‬
‫הרי שמדובר בטעות בשיקול דעת‪ ,‬שאינה עולה כדי‬
‫רשלנות‪.‬‬
‫‪ ‬חשיבות התיעוד‪.‬‬

13.

‫סטנדרט סביר‪:‬‬
‫חובת איסוף המידע‪ ,‬הבירור‪ ,‬החקירה והדרישה‬
‫" אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך‬
‫בלבד שהוא מקבל את ההחלטה‪,‬‬
‫ההולמת את הממצאים הגלויים‪,‬‬
‫אלא שומה עליו לפעול בשקידה‬
‫ראויה ובמאמץ סביר‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫שהממצאים הללו אכן יובאו‬
‫לידיעתו"‬
‫פס"ד קנטור נגד‬
‫מוסייב‬

14.

‫סטנדרט סביר‪:‬‬
‫חובת איסוף המידע‪ ,‬הבירור‪ ,‬החקירה והדרישה‬
‫"קבלת החלטה על סמך נתונים חסרים‪ ,‬שהיה ניתן וצריך‬
‫לקבלם‪ ,‬עלולה להיות החלטה בלתי הולמת המבססת‬
‫את התרשלותו של הרופא‪.‬‬
‫גם ביודענו את עומסי חדר המיון‪ ,‬על הרופא להידרש‬
‫לחולה אשר לפניו תוך סקרנות מקצועית‪ ,‬המעוגנת‬
‫בחובות מקצועיות‪ ,‬לדעת מה זה ועל מה זה"‪.‬‬
‫ע‪.‬א (עליון) ‪ 9010/08‬מרכז רפואי רבין ואח' נגד דוד‬
‫לוביאנקר ואח' [‪]12.07.2011‬‬
‫‪14‬‬

15.

‫לא כל נזק למטופל‬
‫משמעו רשלנות בטיפול‬

16.

‫תודה!‬
‫היחידה לניהול סיכונים ברפואה‬