1.27M
Category: mathematicsmathematics

מדדי פיזור לשילוב

1.

‫תיאור התפלגות‪-‬מדדי פיזור‬
‫או‬
‫על מה שמדדי הנטייה למרכז לא מספרים‬
‫לנו‪!.....‬‬
‫•טווח‪/‬תחום )‪(R-range‬‬
‫•טווח‪/‬תחום בין רבעוני(‪)IQR-inter-quartile range‬‬
‫•שונות (‪)variance‬‬
‫•סטיית תקן (‪)standard deviation‬‬

2.

‫הצגת הבעיה‪:‬‬
‫• מדדי הנטייה למרכז (שכיח‪ ,‬חציון‪ ,‬ממוצע) מתארים‬
‫את הערך ה"טיפוסי" בקבוצה‪ ,‬אך אינם מתארים‬
‫את המידה שבה יש חריגות מאותו ערך טיפוסי!‬

3.

‫דוגמא‪:‬‬
‫• לפניכם תיאור של שתי התפלגויות (א‪,‬ב)‪ .‬חישבו בהן את‬
‫המדדים ‪ :‬שכיח‪ ,‬חציון‪ ,‬וממוצע ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪4 ,3 ,3 ,2‬‬
‫‪3 ,3 ,3 ,3‬‬
‫‪2‬‬
‫שכיחות‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שכיחות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬

4.

‫האם הקבוצות זהות בהרכבן?‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪4 ,3 ,3 ,2‬‬
‫‪3 ,3 ,3 ,3‬‬
‫‪2‬‬
‫שכיחות‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שכיחות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬

5.

‫הגדרה כללית של מדדי פיזור‪:‬‬
‫• מדדים סטטיסטיים המשקפים את מידת פיזורם‬
‫של הערכים (=התצפיות) בהתפלגות‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ציונים בכיתה‬
‫• מדד פיזור קובע את מידת ההומוגניות או‬
‫ההטרוגניות של ההתפלגות‪:‬‬
‫‪ ‬הומוגניות – עד כמה קיים דמיון בין הנתונים‪ ,‬עד‬
‫כמה הם מקובצים סביב הממוצע‪.‬‬
‫‪ ‬הטרוגניות – עד כמה קיימים הבדלים ושוני בין‬
‫הנתונים‪ ,‬עד כמה הם מפוזרים על פני הטווח‪.‬‬

6.

‫מדדי פיזור‬
‫• מדדי הפיזור מתארים את המידה שבה האיברים בקבוצה שונים‬
‫אלה מאלה‪.‬‬
‫• במסגרת הקורס נכיר ארבעה סוגים מרכזיים של מדדי פיזור‪:‬‬
‫– טווח‪/‬תחום )‪(range‬‬
‫– תחום בין‪-‬רבעוני (‪)inter-quartile range‬‬
‫– שונות (‪)variance‬‬
‫– סטיית תקן (‪)standard deviation‬‬
‫הערה‪ :‬קיימים מדדים נוספים עליהם לא נדבר בקורס זה‪ :‬אחוז שגיאה ‪-‬זהו אחוז המקרים בהם‬
‫איבר שונה מן השכיח של הקבוצה שלו‪ .‬ניתן לחישוב עבור כל סולמות המדידה‪-‬אך אינו שימושי‬
‫במיוחד!‬

7.

‫מדדי פיזור לעומת מדדי הנטייה למרכז‬
‫• שימו לב כי כל אחד ממדדי הפיזור מתאים למדדי נטייה למרכז‬
‫מסויימים!‬
‫• בחלק מהמדדים גם עושים שימוש במדד נטייה למרכז על מנת‬
‫לחשב את מדד הפיזור‪:‬‬
‫מדדי מרכז‬
‫מדדי פיזור‬
‫שכיח‬
‫אחוז שגיאות (לא נלמד‬
‫בקורס זה!)‬
‫טווח‪/‬תחום‬
‫ציון אמצע הטווח (לא‬
‫הזכרנו בקורס זה!)‬
‫חציון‪/‬ממוצע‬
‫טווח בין רבעוני‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬

8.

‫טווח‪/‬תחום )‪(R-range‬‬

9.

‫טווח‪/‬תחום (‪)Range‬‬
‫• הטווח נותן אמדן גס למידת הפיזור של המשתנים‪.‬‬
‫המדד מציין את הטווח שעליו מתפרסים הערכים‬
‫בקבוצה (=התצפיות בהתפלגות)‪.‬‬
‫• הטווח הוא ההפרש בין הערך הגבוה ביותר‬
‫בקבוצה (=התצפית הגדולה ביותר) לבין הערך‬
‫הנמוך ביותר (התצפית הנמוכה ביותר)‬
‫‪R Max Min‬‬
‫• דוגמא‪ :‬בסדרת המספרים הבאה‪:‬‬
‫– הטווח הוא‪104 – 1 = 103 :‬‬
‫‪104 ,55 ,12 ,7 ,1‬‬

10.

‫מאפייני הטווח‪/‬תחום‬
‫•‬
‫•‬
‫הטווח משמש לחישוב מהיר ונוח לערכי ההתפלגות‪.‬‬
‫הטווח לוקח בחשבון רק את שני הערכים הקיצוניים‪-‬כלומר מתבסס‬
‫על קצוות ההתפלגות‪ ,‬תוך התעלמות ממרכז ההתפלגות‪-‬פיזור‬
‫הערכים בסדרה הסטטיסטית‪.‬‬
‫הטווח‪ ,‬בדומה למדד המרכזי אמצע הטווח‪ ,‬אינו "מתחשב" בפיזור‬
‫הנתונים וכן במספרם‬
‫הטווח מושפע מערכים קיצוניים!‬
‫דוגמא‪ :‬בסדרה ‪ 100 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,1‬הטווח (‪100-‬‬
‫‪ )1=99‬אינו משקף את העובדה שכלל אין פיזור במרבית ההתפלגות!‬
‫ביטוי של החסרון של הטווח‪ :‬קיומם של ערכים חריגים‪,‬קיצוניים‪-‬יוצא‬
‫שהם קובעים את מידת הפיזור!‬
‫ניתן לחישוב עבור משתני רווח ומנה‪ .‬עבור משתנה סדר ניתן רק‬
‫לציין את הערכים שבינייהם ממוקמות כל התצפיות בקבוצה‬
‫•‬
‫הטווח אינו משמש לחישובים סטטיסטיים מתקדמים!‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫(דוגמא‪ :‬באוסף חולצות בגדלים‪ ,XXL ,XL ,L ,M ,S ,S :‬ניתן רק לומר שהגדלים הקיימים הם‬
‫בין ‪ S‬לבין ‪)XXL‬‬

11.

)variance( ‫שונות‬

12.

‫• השונות משקפת את המידה שבה האיברים בקבוצה‬
‫שונים מן הממוצע (סטיות מן הממוצע)‪.‬‬
‫• למשל‪ ,‬בקבוצה [‪ ]9 ,7 ,5 ,3 ,1‬הממוצע הוא ‪.5‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪ 1‬שונה מ‪ 5-‬ב‪4-‬‬
‫‪ 3‬שונה מ‪ 5-‬ב‪2-‬‬
‫‪ 5‬שונה מ‪ 5-‬ב‪0-‬‬
‫‪ 7‬שונה מ‪ 5-‬ב‪-2-‬‬
‫‪ 9‬שונה מ‪ 5-‬ב‪-4-‬‬
‫• השונות לוקחת בחשבון סטיות אלו מן הממוצע כדי לתת‬
‫אמדן למידת הפיזור של האיברים בקבוצה‪.‬‬
‫• סיכום כלשהו של הסטיות מן הממוצע מהווה אמדן‬
‫למידת הפיזור של המשתנה!‬
‫• אך החיים לא כ"כ פשוטים‪!....‬‬

13.

‫מה‪]9 ,‬קורה כאשר מסכמים את הסטיות?‬
‫בקבוצה [‪7 ,5 ,3 ,1‬‬
‫הממוצע הוא ‪.5‬‬
‫‪=5‬‬
‫ממוצע‬
‫‪ 1‬שונה מ‪ 5-‬ב‪4-‬‬
‫‪ 3‬שונה מ‪ 5-‬ב‪2-‬‬
‫‪ 5‬שונה מ‪ 5-‬ב‪0-‬‬
‫‪ 7‬שונה מ‪ 5-‬ב‪-2-‬‬
‫‪ 9‬שונה מ‪ 5-‬ב‪-4-‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫בשל אופן חישוב הממוצע‪ ,‬סכום רגיל של הסטיות‬
‫מן הממוצע יהיה תמיד ‪! 0‬‬

14.

‫דוגמא‪ :‬טבלת פיזור ציוני הסטודנטים סביב הממוצע (‪)70‬‬
‫‪X-X‬‬
‫‪X‬‬
‫הסטייה‬
‫מהממוצע‬
‫‪-10‬‬
‫‪60 – 70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪67 – 70‬‬
‫‪67‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70 – 70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪5‬‬
‫‪75 - 70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪8‬‬
‫‪78 – 70‬‬
‫‪78‬‬
‫שימו לב! סכום הפערים מהממוצע תמיד שווה לאפס!!!!‬

15.

‫פתרון לחישוב השונות (התמודדות עם הבעיה שסכום‬
‫רגיל של הסטיות מן הממוצע יהיה תמיד ‪:) 0‬‬
‫• על מנת לסכם את הסטיות‪ ,‬ניתן לחשב את סכום ריבועי הסטיות‬
‫מן הממוצע‪ .‬הסיבה‪ :‬ריבוע של מס' שלילי הינו מספר חיובי! למשל‬
‫‪ (-5)2=25 :‬וגם ‪(5)2=25‬‬
‫• בדוגמא ‪:‬‬
‫[‪]9 ,7 ,5 ,3 ,1‬‬
‫‪(9 5) (7 5) (5 5) (3 5) (1 5) (4) (2) (0) ( 2) ( 4) 16 4 0 4 16 40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫• כדי לקבל אמדן לסטייה הממוצעת‪ ,‬ניתן לחלק את הסכום שקיבלנו‬
‫(‪ )40‬במספר האיברים בקבוצה (‪40/5=8 : )5‬‬

16.

‫ובדוגמא של הציונים‪...‬‬
‫ריבוע הסטייה‬
‫מהממוצע‬
‫‪(X – X)2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪100‬‬
‫‪)60 – 70(2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪9‬‬
‫(‪)67 – 70‬‬
‫‪67‬‬
‫)‪(70 – 70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)75 – 70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪64‬‬
‫‪)78 – 70(2‬‬
‫‪78‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנו לא מעונינים בסכום ריבועי הסטיות (יוצא ‪ )198‬אלא ב"סטייה‬
‫הממוצעת" –כלומר "מתחשבת" במספר הנבדקים‪ ,‬לכן נחלק את‬
‫הסכום ‪ 198‬במספר הנבדקים ‪ 5‬והתוצאה ‪!39.5‬‬

17.

‫חישוב שונות באקסל‬

18.

‫הרחבה למתעניינים‪-‬לא תתבקשו לבצע ידנית בבחינה!‬
‫נוסחא לחישוב השונות‬
‫• השונות (‪ )s2‬היא אם כך‪:‬‬
‫סכום (‪)S‬‬
‫הסטיות המרובעות ‪( (2‬ממוצע) – ‪( xi‬תצפית))‬
‫חלקי מספר התצפיות בקבוצה (‪)n‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ (x‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪s ‬‬
‫‪2‬‬

19.

‫המעבר משונות לסטיית תקן‪-‬הצגת הבעיה‬
‫• השונות‪ -‬משמשת מדד פיזור בחישובים‬
‫סטטיסטיים מתקדמים‪ .‬אך יש כאן שתי‬
‫בעיות‪:‬‬
‫א‪ .‬הערך של השונות גדול יחסית מהפערים בין‬
‫הנתונים‪ ,‬בגלל החישוב של ריבועי הפערים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחידות המדידה הן בריבוע ולכן לא ניתן להשוותם‬
‫לממוצע! (לדוגמא‪ :‬מדדנו גובה במטרים‪,‬הממוצע‬
‫יהיה במטרים‪,‬אך השונות תהיה במטרים בריבוע!)‬
‫• פתרון כדי לקרב את הערך של המדד עד‬
‫כמה שאפשר לסדרי הגודל של הפערים וגם‬
‫ע"מ לחזור ליחידות המדידה המקוריות‪" -‬נוציא‬
‫שורש" ריבועי מהערך המספרי של השונות‪-‬‬
‫זאת סטיית התקן !‬

20.

-‫סטית התקן‬
standard
STDEV=deviation

21.

‫• השונות מהווה את הסטייה הריבועית הממוצעת מן הממוצע‪.‬‬
‫• על מנת לקבל אמדן לסטייה הממוצעת (שימו לב‪-‬ולא הסטייה‬
‫הריבועית הממוצעת!)‪ ,‬מחשבים את שורש השונות‪ .‬זו סטיית‬
‫התקן‪:‬‬
‫תצפית בודדת‬
‫‪2‬‬
‫סטיית התקן‬
‫)‪ ‬‬
‫ממוצע‬
‫‪i‬‬
‫‪ (x‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪s s ‬‬
‫‪2‬‬
‫גודל המדגם‬
‫• סטית התקן מהווה אמדן למידה שבה הערכים בקבוצה שונים‬
‫מממוצע הקבוצה!‬
‫• כלומר‪ :‬זהו מדד המשקף את ממוצע הפערים של‬
‫הסטיות מהממוצע‬

22.

‫שלבים בחישוב סטיית תקן‬
‫(מבוצע ע"י המחשב‪-‬לא לדאוג!)‬
‫א‪ .‬חישוב הממוצע‬
‫ב‪ .‬חישוב הפער בין כל ציון לבין הממוצע‬
‫והעלאתו בריבוע‬
‫ג‪ .‬חישוב סכום הריבועים‬
‫ד‪ .‬חלוקה למספר הנבדקים‬
‫ה‪ .‬הוצאת שורש ריבועי‬

23.

‫חישוב סטיית תקן באקסל‪-‬עבור טור‬

24.

‫חישוב סטיית תקן באקסל‪-‬עבור קבוצה (בעזרת‬
‫טבלת ציר)‬
‫• מבוסס על מאגר אקסל ‪6‬‬

25.

‫שימו לב!‬

26.

‫מדדי סטיית התקן של הבנים‪ ,‬הבנות והמדגם כולו‬

27.

‫מאפיינים כלליים של השונות וסטיית התקן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתנים לחישוב עבור משתני רווח ומנה בלבד!‬
‫משמשים להסקה סטטיסטית‪.‬‬
‫כמו כל מדדי הפיזור‪ ,‬הם מהווים אמדן למידת‬
‫ההטרוגניות‪/‬הומוגניות של הקבוצה‪.‬‬
‫נלקחים בחשבון כל האיברים בקבוצה‪.‬‬
‫ערכים קיצוניים (שלהם סטייה גבוהה מן הממוצע) מקבלים משקל‬
‫יתר (בגלל ההעלאה של הסטיות בריבוע)!‬
‫המשמעות של כך‪ ,‬היא שגם מספר מצומצם של ערכים‬
‫קיצוניים יכולים להוביל לכך שתתקבלנה שונות וסטיית תקן‬
‫גבוהות‪ ,‬ועל כן‪ ,‬כביכול‪ ,‬עדות להטרוגניות גבוהה! אז זהירות‬
‫בהסקת מסקנות מרחיקות לכת!‬

28.

‫המשמעויות והמאפיינים של סטית התקן‬

29.

‫א‪ .‬גודל סטיית התקן‬
‫סטיית תקן גדולה ‪ -‬הטרוגניות של הנתונים – פיזור גדול!‬
‫סטיית תקן קטנה ‪ -‬הומוגניות של הנתונים ‪ -‬פיזור קטן!‬
‫ב‪ .‬סטיית התקן נמדדת ביחידות המדידה של המשתנה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫המשתנה "משקל" נמדד בק"ג‪,‬‬
‫סטיית התקן אף היא נמדדת בק"ג‪.‬‬

30.

‫ג‪ .‬התפלגות נורמלית‬
‫בהתפלגות נורמלית כ‪ 68% -‬מהאוכלוסייה‬
‫נמצאים במרחק של סטיית תקן אחת מעל‬
‫הממוצע ומתחת לממוצע‪.‬‬

31.

‫ד‪ .‬ישנה זיקה בין "טווח" לגודל של סטיית התקן‪:‬‬
‫‪ .1‬בהתפלגות נורמלית סטיית התקן שווה לשישית מטווח הנתונים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אם בהתפלגות נורמלית‪ ,‬הטווח שווה ל‪ ,60 -‬אז‬
‫סטיית התקן שווה בערך ל‪ 1/6( 10 -‬של ‪.)10 = 60‬‬
‫‪ .2‬בהתפלגות שאינה נורמלית‪ ,‬סטיית התקן שווה‪ :‬בין שליש מהגודל של‬
‫טווח הערכים לרבע ממנו‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אם הטווח שווה ל‪ ,22 -‬אז‬
‫סטיית התקן יכולה לקבל ערכים בין ‪ 5.5‬ל‪ 1/3( 7 -‬מהטווח שווה ל‪ ,7 -‬רבע ממנו שווה ל‪-‬‬
‫‪.)5.5‬‬
‫שימו לב! מדובר בהערכה של הגודל של סטיית התקן‪ ,‬את הערך המדויק מקבלים תמיד על ידי‬
‫חישוב!‬

32.

‫‪ .3‬כאשר כל הנתונים שווים זה לזה‬
‫סטיית התקן הנה מינימלית ‪ -‬שווה לאפס‪ .‬במצב זה‬
‫המשתנה "קבוע" (כולם בני ‪ 15‬או בגובה ‪.)169‬‬
‫‪ .4‬כאשר קיימים שני נתונים במדגם‪ ,‬סטיית התקן הנה‬
‫המקסימלית‪ ,‬ואינה יכולה לעלות על מחצית טווח‬
‫הערכים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬סטיית התקן של שני ציונים ‪ 68‬ו‪2 = 72 -‬‬
‫הסבר‪ :‬הטווח שווה ל ‪ ,)72 – 68( 4‬סטיית התקן שווה ל ‪2‬‬
‫(‪ 1/2‬מ‪)4 -‬‬

33.

‫ה‪ .‬השפעת גודל המדגם על סטיית התקן‪ :‬ככל שגודל המדגם עולה‪,‬‬
‫סטיית התקן קטנה‪.‬‬
‫הדגמה של השפעת תוספת של‬
‫נבדקים למדגם על התפלגות הציונים‪:‬‬
‫אפיון הנבדקים‬
‫הממוצע‬
‫סטיית התקן‬
‫בעלי ציונים‬
‫גבוהים מאד‬
‫גדל‬
‫גדלה‬
‫בעלי ציונים‬
‫נמוכים מאד‬
‫קטן‬
‫גדלה‬
‫בעלי ציונים‬
‫בינוניים (קרובים‬
‫לממוצע)‬
‫לא משתנה‬
‫קטנה‬

34.

‫ו‪ .‬סטיית התקן בזיקה לשינויים (טרנספורמציה) בנתונים‬
‫הממוצע‬
‫סטיית התקן‬
‫השינוי‬
‫תוספת של ‪10‬‬
‫נקודות לכל נתון‬
‫גדל ב ‪ 10‬נקודות‬
‫לא משתנה‬
‫הורדה של ‪10‬‬
‫נקודות מכל נתון‬
‫קטן ב ‪ 10‬נקודות‬
‫לא משתנה‬
‫מסקנה‪ :‬הממוצע מושפע מהוספה או הפחתה של ערך קבוע לכל‬
‫הנתונים (משתנה לפי השינוי)‪.‬‬
‫סטיית התקן אינה מושפעת מהוספה והפחתה של ערך קבוע לכל‬
‫הנתונים‪.‬‬

35.

‫השינוי‬
‫הממוצע‬
‫סטיית התקן‬
‫הכפלה של כל נתון‬
‫פי ‪2‬‬
‫גדל פי ‪2‬‬
‫גדלה פי ‪2‬‬
‫חלוקה של כל נתון‬
‫ב‪2 -‬‬
‫קטן פי ‪2‬‬
‫קטנה פי ‪2‬‬
‫מסקנה‪ :‬הממוצע מושפע מהכפלה וחלוקה בערך קבוע של כל הנתונים‬
‫(משתנה לפי השינוי)‪.‬‬
‫סטיית התקן מושפעת מהכפלה וחלוקה בערך קבוע של כל הנתונים (משתנה‬
‫לפי השינוי)‪.‬‬

36.

‫רבעוני‬-‫תחום בין‬/‫טווח‬
) Inter-Quartile Range=IQR(

37.

‫•‬
‫מדד זה מתאר את מידת הפיזור של האיברים במרכז ההתפלגות‪.‬‬
‫•‬
‫מבוסס על חלוקת קבוצת האיברים בהתפלגות לרבעונים‪:‬‬
‫– הרבעון הראשון (‪ )Q1‬הוא הערך ש‪ 25%-‬מן האיברים בקבוצה נמוכים‬
‫ממנו‬
‫– הרבעון השני (‪ )Q2‬הוא הערך ש‪ 50%-‬מן האיברים בקבוצה נמוכים‬
‫ממנו ( זה למעשה חציון!)‬
‫– הרבעון השלישי (‪ )Q3‬הוא הערך ש‪ 75%-‬מן האיברים בקבוצה נמוכים‬
‫ממנו‬
‫הגדרה‪ :‬טווח בין‪-‬רבעוני הוא ההפרש שבין הרבעון השלישי לרבעון הראשון‪:‬‬
‫‪IQR = Q3 - Q1 = upper quartile - lower quartile‬‬
‫‪= 75th percentile - 25th percentile.‬‬
‫עקרון אופן החישוב‪:‬‬
‫א‪ .‬מחלקים את קבוצת הנתונים לשני חצאים‬
‫ב‪ .‬מוצאים את החציון בכל "חצי"‪-‬זה יתן את ‪ 1Q‬ו‪-‬‬
‫‪! 3Q‬‬

38.

39.

‫טווח בין רבעוני מייצג את ‪ 50%‬האמצעיים‬
‫בהתפלגות‪ ,‬שנמצאים משני הצדדים של‬
‫החציון‪:‬‬
‫מרכז הקבוצה מכיל את שני הרבעונים האמצעיים‬
‫בהתפלגות‪:‬‬
‫אם מחלקים סדרת איברים לשני חצאים‪ ,‬על סמך‬
‫החציון‪ ,‬אזי הרבעון הראשון (‪)1Q‬הוא החציון של‬
‫חלקה הראשון של ההתפלגות‪ ,‬והחציון השלישי‬
‫(‪)3Q‬הוא החציון של חלקה השני‪.‬‬

40.

‫דוגמאת חישוב רבעונים‪-‬מס' אי זוגי של איברים‬
‫• בקבוצה הבאה תשעה איברים‪:‬‬
‫א‪ .‬נחלק את הסדרה לשני חלקים‪ ,‬מסביב לחציון‬
‫ב‪ .‬כעת נמצא את החציון של כל אחד מן החלקים‬
‫‪3, 5, 7, 8, 9, 21, 40, 90, 120‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q3=(40+90)/2=65‬‬
‫‪IQR=65-6=59‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q1=(5+7)/2=6‬‬

41.

‫חישוב ‪ IQR‬באקסל‪:‬‬
‫תחביר‬
‫)‪QUARTILE(array,quart‬‬
‫‪ -Array‬טווח התאים של ערכים מספריים שעבורם מבוקש ערך הרביעון‪.‬‬
‫‪ -Quart‬ציון של איזה רבעון רוצים‪.‬‬
‫‪QUARTILE‬מחזירה‬
‫כאשר ערכו של ‪quart‬‬
‫ערך מזערי‬
‫‪0‬‬
‫הרביעון הראשון (המאיון ה‪)25-‬‬
‫‪1‬‬
‫ערך חציון (המאיון ה‪)50-‬‬
‫‪2‬‬
‫הרביעון השלישי (המאיון ה‪)75-‬‬
‫‪3‬‬
‫ערך מרבי‬
‫‪4‬‬
‫‪Interquartile Range (IQR) =Q3-Q1 :‬‬
‫)‪=QUARTILE(G:G,3)-QUARTILE(G:G,1‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪Q(0.75)=Q3:‬‬
‫)‪=QUARTILE(G:G,3‬‬
‫‪Q(0.25)=Q1:‬‬
‫)‪=QUARTILE(G:G,1‬‬

42.

‫דוגמאת חישוב רבעונים‪-‬מס' זוגי של איברים‬
‫• נחלק את הסדרה לשני חלקים‪ ,‬מסביב לחציון‬
‫• כעת נמצא את החציון של כל אחד מן החלקים‬
‫‪12, 12, 14, 15‬‬
‫‪1, 1, 3, 8, 12, 12, 14, 15‬‬
‫‪1, 1, 3, 8‬‬
‫‪(8+12)/2=10‬‬
‫‪Q1=(1+3)/2=2‬‬
‫‪Q3=(12+14)/2=13‬‬
‫‪IQR=13-2=11‬‬

43.

‫הרחבה למתעניינים‪-‬לא תתבקשו לבצע בבחינה!‬
‫חישוב רבעונים – נוסחאות כלליות‬
‫• נוסחא כללית ל‪ n-‬אי‪-‬זוגי‪:‬‬
‫– הרבעון הראשון הוא האיבר הנמצא במקום ה‪-‬‬
‫– הרבעון השלישי נמצא במקום ה‪n 3 -‬‬
‫( ‪(n 1) ‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫‪n 3‬‬
‫‪4‬‬
‫• נוסחא כללית ל‪ n-‬זוגי‪:‬‬
‫– הרבעון הראשון הוא האיבר הנמצא במקום ה‪-‬‬
‫– הרבעון השלישי נמצא במקום ה‪-‬‬
‫‪n 2‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫( ‪(n 1) ‬‬
‫‪n 2‬‬
‫‪4‬‬

44.

‫הרחבה למתעניינים‪-‬לא תתבקשו לבצע בבחינה!‬
‫חישוב טווח בין‪-‬רבעוני מטבלת שכיחויות‪ :‬מחפשים את הקטגוריה (המקום) לפי שכיחות‬
‫מצטברת‬
‫מספר ילדים‬
‫במשפחה‬
‫שכיחות‬
‫)‪f(x‬‬
‫שכיחות‬
‫מצטברת‬
‫)‪F(x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪26‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪27‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫הרבעון הראשון (‪ )1Q‬הוא האיבר‬
‫הנמצא במקום ה‪n 2 -‬‬
‫‪4‬‬
‫הרבעון השלישי (‪)3Q‬‬
‫נמצא במקום ה‪-‬‬
‫‪n 2‬‬
‫( ‪(n 1) ‬‬
‫)‬
‫‪4‬‬
‫‪n=30‬‬
‫‪30 2‬‬
‫(הקטגוריה הראשונה בטבלא‪ 0 :‬ילדים במשפחה)‬
‫• ‪ Q1‬נמצא במקום ה‪ 8 -‬‬
‫‪4‬‬
‫(הקטגוריה השלישית‬
‫‪30 2‬‬
‫• ‪ Q3‬נמצא במקום ה‪) 31 8 23 -‬‬
‫( ‪ (30 1) ‬בטבלא‪ 2 :‬ילדים במשפחה)‬
‫‪4‬‬
‫‪IQR = Q3-Q1 = 2-0 = 2‬‬

45.

‫המגבלות‪/‬חסרונות של ‪IQR‬‬
‫• התחום הבין‪-‬רבעוני אינו נותן את התמונה המלאה‬
‫של ההתפלגות‪,‬כי הוא מתעלם מהקצוות ומתמקד‬
‫רק במרכז ההתפלגות! (שימו לב! בניגוד ל"טווח"‪-‬‬
‫העוסק דווקא בקצוות ההתפלגות!)‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בסדרה ‪:‬‬
‫‪100 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,50 ,1‬‬
‫הטווח הבין‪-‬רבעוני (‪ )0‬אינו משקף את העובדה‬
‫שקצות ההתפלגות רחוקות מאוד ממרכזה!‬
‫• לא משמש להסקה סטטיסטית!‬

46.

‫שימושים של הטווח הבין‪-‬רבעוני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נוח לשימוש בהתפלגויות א‪-‬סימטריות!‬
‫לא מושפע מערכים קיצוניים!‬
‫ניתן לחישוב עבור משתני רווח ומנה‪.‬‬
‫עבור משתנה בסולם סודרי ‪-‬ניתן רק לציין את‬
‫הערכים שביניהם ממוקמות התצפיות שבמרכז‬
‫ההתפלגות‪.‬‬
‫• דוגמא‪ :‬תוצאות לגבי משתנה רציף שנמצא בסקר‬

47.

‫דוגמאות מהספרות‪:‬‬

48.

http://ijedict.dec.uwi.edu/images/articleimages/EDICT-2006-242-image001.gif

49.

http://www.irrodl.org/index.php/irrodl/article/viewFile/674/1260/5790

50.

‫סיכום‪ :‬זיקה בין מדדי הנטייה למרכז‬
‫לבין מדדי הפיזור‬

51.

‫זיקה בין המושגים‪:‬‬
‫מדדי פיזור ומרכז וסולמות המדידה‬
‫שכיח‬
‫סולם שמי‬
‫תחום בינרבעוני‪/‬חציון סטיית תקן‪ ,‬שונות‪/‬ממוצע‬
‫סולם סודר‬
‫סולם רווחי (מנה)‬

52.

!‫לא תתבקשו לדעת בבחינה‬-‫הרחבה למתעניינים‬
:‫הדגמת מאמר בחינוך‬
http://users.ipfw.edu/isiorho/TEACHI
NG%20GEOLOGY%20COURSES%20O
NLINE.htm
English     Русский Rules